- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק רע"א 624/11
|
רע"א בית המשפט העליון |
624-11
15.3.2011 |
|
בפני : א' חיות |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. המוטרנות היוונית קתולית 2. הארכיבישוף אליאס שקור עו"ד בסאם כרכבי |
: 1. יוסף נח'לה 2. סאמר ג'רוס 3. אוסאמה חדאד 4. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ |
| החלטה | |
זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט מ' רניאל) מיום 23.12.2010, בה נעתר לבקשת המשיבים 1-3 לגילוי ועיון במסמכים שונים, כפי שיפורט בהמשך.
ואלו, בתמצית, העובדות והטענות העיקריות הצריכות לעניין:
1. המבקשת 1 הינה דיוקזה (Dioceses) של הכנסיה היוונית מלכית קתולית והיא הבעלים והמנהלת של רשת בתי ספר כנסייתיים קתוליים פרטיים בגליל, בהם בית הספר אלאוסקופיה בשפרעם (להלן: בית הספר). המבקש 2 מכהן כראש העדה היוונית קתולית בישראל ועומד בראש המבקשת 1. המשיבים 1-3 (להלן: המשיבים) הינם הורים לתלמידים בבית הספר, המשמשים כחברי ועדת הכספים הנבחרת של בית הספר. במהלך שנת 2010, הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי בחיפה תובענה נגד המבקשים והמשיב 4 - בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: הבנק). בכתב התביעה נטען כי על רקע חילוקי דעות שנתגלעו בין הורי תלמידי בית הספר והמבקשים, בין היתר, ביחס לאופן ניהולו הכספי של בית הספר, הגיעו הצדדים ביום 19.1.2007 להסכמה על פתיחת חשבון בנק משותף בשם "בית הספר אלאוסקופיה בשפרעם" (להלן: החשבון שבמחלוקת). כן הסכימו הצדדים כי ביחס לחשבון זה, חתימת המבקש 2 בצירוף חתימות שניים מתוך ארבעה מורשי חתימה עליהם הוסכם (האב פאוזי ח'ורי והמשיבים) תחייב את הבנק. לטענת המשיבים, ההסכם הנדון נועד לאפשר פיקוח של הורי התלמידים על הכספים המופקדים בחשבון שבמחלוקת במטרה להבטיח כי תשלומי ההורים לבית הספר ישמשו לצרכים השוטפים של בית הספר, להבדיל ממשכורות מוריו ועובדיו, המשולמים מדי חודש על ידי משרד החינוך לחשבון אחר המיועד לתכלית זו. המשיבים הוסיפו וטענו כי החשבון שבמחלוקת היווה חשבון נאמנות, בו שימשו השותפים כנאמנים לכספי ההורים לשם הבטחת השימוש באותם כספים לצרכי בית הספר בלבד. אלא, שבחלוף כשלוש שנים מיום פתיחת החשבון, פנו המבקשים למשיבים וביקשו לעשות שימוש בכספים שבחשבון לתשלומים נלווים לעובדי בית הספר, לרבות תשלומים בעבור קופות גמל וקרנות פנסיה. המשיבים התנגדו לביצוע תשלומים אלו נוכח החשש שהתעורר בליבם כי כספי משכורות המורים המופקדים, כאמור, בחשבון אחר המיועד לכך, משמשים בפועל לצרכים אחרים. עם זאת, הביעו המשיבים את נכונותם לאפשר תשלום כספים אלו מתוך החשבון שבמחלוקת אם יוכח להנחת דעתם (באמצעות דו"חות כספיים) כי אין בכספים המתקבלים ממשרד החינוך כדי לכסות את תשלום המשכורות לעובדי בית הספר.
על רקע חילוקי דעות אלו, החלו המשיבים לערוך בירורים שונים בקשר עם החשבון שבמחלוקת. או אז נגלה להם לטענתם כי בניגוד להסכמת הצדדים (אשר מצאה את ביטויה בהסכמים שנחתמו עם הבנק), משכו המבקשים מן החשבון שבמחלוקת סכומים שונים (הכל כמפורט בכתב התביעה) לתכלית שונה מזו שלשמה יועדו הכספים בחשבון לכתחילה. עוד התברר למשיבים כי המבקש 2 פנה לבנק והורה על ביטול זכויות החתימה שלהם בחשבון. בנסיבות אלו, טענו המשיבים כי פעולות המבקשים מהוות הפרה של ההסכם בין הצדדים וכן הן מהוות הפרה של חובת הנאמנות המוטלת על המבקשים מכוח חוק הנאמנות, התשל"ט - 1979. משכך, עתרו המשיבים במסגרת כתב תביעתם לקבלת הסעדים הבאים: ביטול כל הפעולות החד צדדיות שביצע המבקש 2 בחשבון שבמחלוקת; השבת הכספים שנמשכו מהחשבון באופן חד צדדי; מתן צו מניעה קבוע, שיאסור על המבקשים לבצע כל שינוי בתנאי החשבון או כל פעולה אחרת בו באופן חד צדדי; ולבסוף - צו עשה המורה למבקשים להמציא לידי ועד ההורים דו"חות כספיים של בית הספר החל משנת 2007 ואילך, הכוללים דיווח על הכספים המתקבלים מאת משרד החינוך, אופן הוצאתם, ייעודם ומועדי תשלומם.
המבקשים, מצידם, טענו כי החשבון שבמחלוקת לא נפתח לכתחילה כחשבון משותף; כי מעמדם של המשיבים ביחס לחשבון זה היה של מיופי כוח מטעמה של המבקשת 1 בלבד וכי המדובר בייפוי כוח מוגבל, הניתן לביטול על ידי המבקשת 1 בכל עת. עוד טענו המבקשים כי נוכח התנהלותם של המשיבים הבאה לידי ביטוי, בין היתר, בסירובם לחתום על שיקים שונים שיועדו לתשלום קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות של מורי בית הספר, הודיעה המבקשת 1 לבנק ביום 2.6.2010 על ביטול סופי של הרשאת המשיבים בחשבון. המבקשים הוסיפו וטענו כי החשבון שבמחלוקת אינו חשבון נאמנות וכי הכספים שהופקדו בו מקורם בחיובים שהטילה המבקשת 1 על הורי תלמידי בית הספר מכוח מעמדה כבעלים של בית הספר והם שייכים לה. לבסוף, הכחישו המבקשים קיומו של הסכם לניהולו המשותף של בית הספר על ידי הצדדים.
2. המשיבים פנו למבקשים ביום 15.8.2010 בדרישה כי יגלו את כלל המסמכים הקשורים לבית הספר שהוגשו למשרד החינוך בין השנים 2006 - 2009. כן דרשו המשיבים מן המבקשים גילוי של מסמכים ספציפיים: טופסי רמת השירות אשר הוגשו למשרד החינוך החל משנת 2006 ואילך; טופסי מצבת מורים שהוגשו למשרד החינוך החל משנת 2006 ואילך; תקציבי בית הספר החל משנת הלימוד 2005-2006 ואילך, בין אם הוגשו למשרד החינוך ובין אם לאו; כלל הדו"חות הכספיים של בית הספר החל משנת 2005 ואילך; כרטסות הנהלת חשבונות שנתיים החל משנת 2006 ואילך; רשימת המורים שהועסקו בבית הספר החל משנת 2005 ואילך; רשימת יתר העובדים שאינם עובדי הוראה ואשר הועסקו בבית הספר החל משנת 2005 ואילך; הדו"חות המוגשים למשרד החינוך מדי שנת לימודים. בחלוף כחודשיים, משלא השיבו המבקשים לדרישה זו, פנו המשיבים לבית המשפט בבקשה לגילוי ולעיון במסמכים, במסגרתה שבו ודרשו את הגילוי והעיון במסמכים המפורטים לעיל. המבקשים, מצידם, התנגדו לגילוים של המסמכים האמורים בטענה כי מדובר במסמכים אשר אינם רלוונטיים לבירור המחלוקת בין הצדדים וגילויים יפגע בזכותם של המבקשים ושל צדדים שלישיים לפרטיות. כן טענו המבקשים כי בנסיבות העניין, הענות לבקשת המשיבים תגרום להכבדה בלתי סבירה עליהם. לבסוף טענו המבקשים, כי כל עוד לא נקבע בפסק-דין סופי דבר קיומה של נאמנות בקשר לחשבון שבמחלוקת, ממילא אין המשיבים זכאים לעיין בכל מסמך הנוגע לאותו חשבון ומקל וחומר אין הם זכאים לעיין במסמכים דוגמת כרטסת הנהלת החשבונות של בית הספר או דו"חותיו הכספיים, החורגים מגדר חשבון הבנק שבמוקד המחלוקת בין הצדדים.
3. בדיון מקדמי שהתקיים ביום 23.12.2010, חזרו בהם המשיבים מדרישתם לגילוי מסמכי הגשה וטפסי מצבת שירות. אשר ליתר חלקי הבקשה לגילוי מסמכים - בית המשפט לא מצא ממש בטענת המבקשים לפיה המשיבים אינם זכאים לגילוי מסמכים טרם ההכרעה בשאלת היותו של החשבון שבמחלוקת חשבון נאמנות. בית המשפט קבע כי תביעתם של המשיבים איננה תביעה למתן חשבונות ועל כן, כך קבע, חלים לגביה הכללים הרגילים ולפיהם זכאים המשיבים לגילוי המסמכים הרלוונטיים למחלוקת, בכפוף לזכותם של צדדים שלישיים לפרטיות. בהמשך לקביעתו זו, הורה בית המשפט למבקשים על גילוי המסמכים הבאים: טפסי מצבת מורים; תקציבי בית הספר משנת הלימוד 2005-2006 ואילך; הדו"חות הכספיים של בית הספר; כרטיסי הנהלת חשבונות שנתיים משנת 2006; רשימת המורים שהועסקו בבית הספר משנת 2005; רשימות יתר העובדים שאינם עובדי הוראה בשנים האמורות והדו"חות המוגשים למשרד החינוך מדי שנת לימודים. ביסוד החלטה זו, עמדה קביעתו של בית המשפט, לפיה מכתבי הטענות שהגישו הצדדים עולה כי נושא ניהול בית הספר נמנה עם הנושאים השנויים במחלוקת ביניהם ולפיכך המסמכים שגילוים התבקש על ידי המשיבים הינם רלוונטיים לבירורה של מחלוקת זו. כן הורה בית המשפט על הסתרת שמותיהם של מורי ועובדי בית הספר כדי למנוע פגיעה בפרטיותם.
4. מכאן בקשת רשות הערעור שבפני. לטענת המבקשים, החלטתו של בית משפט קמא נסמכה, רובה ככולה, על קביעתו כי נושא ניהולו הכספי של בית הספר נמנה עם הנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים. אלא, שלשיטת המבקשים, גדר המחלוקת בין הצדדים מצומצם לשאלות הבאות בלבד: שאלת הבעלות בחשבון שבמחלוקת; חוקיות ביטול הרשאות החתימה שהיו למשיבים בחשבון זה; מספר המחאות שנמשכו מן החשבון בחודש יוני 2010 לאחר ביטול הרשאות המשיבים כאמור; ולבסוף - תשע העברות מן החשבון שבמחלוקת שבוצעו לאחר ביטול הרשאת המשיבים בחשבון, החל מחודש ספטמבר 2009. על כן, סבורים המבקשים כי המסמכים שעל גילוים הורה בית המשפט אינם רלוונטיים לבירור המחלוקת בין הצדדים. עוד שבים המבקשים וטוענים כי היה על בית המשפט לפצל את הדיון ולהכריע בסוגיית הבעלות בחשבון וקיומה של נאמנות בקשר עם החשבון, טרם שיכריע בבקשת גילוי המסמכים. לבסוף, טוענים המבקשים כי החלטתו של בית משפט קמא אינה מידתית, באשר יש בה כדי לגרום לפגיעה גורפת וקשה בזכותה של המבקשת 1 לפרטיות.
5. לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לתחום סדרי הדין, לרבות החלטות שעניינן גילוי מסמכים. זאת למעט מקרים בהם המדובר בהחלטה העומדת בניגוד לדין או שיש בה כדי לגרום לעיוות דין לאחד הצדדים (רע"א 7834/08 רימר ובניו בע"מ נ' בן ארצי (לא פורסם, 6.4.2009); רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (2) 206, 210 (1990)). ובאשר להחלטות הנוגעות לגילוי מסמכים נפסק לא אחת כי ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אלא מקום שבו החלטתה אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט 54, 61 (1995)) (להלן: עניין אזולאי). נראה כי עניינם של המבקשים אינו נמנה עם מקרים אלו.
בקשת רשות הערעור דנן נסמכת, ברובה, על הטענה כי המסמכים שעל גילוים הורה בית משפט קמא אינם רלוונטיים לבירור המחלוקת הקיימת בין הצדדים. טענה זו דינה להידחות. הנטייה הברורה בפסיקה בסוגיית גילוי מסמכים הינה לפרש את דרישת הרלוונטיות בהרחבה. כך למשל נקבע כי חובת הגילוי המוטלת על בעל דין משתרעת על "כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה" (עניין אזולאי, עמ' 60). עוד הודגש, כי הליך גילוי המסמכים מתנהל בשלביו המוקדמים של הדיון ועל כן, אין מבקש הגילוי נדרש להוכיח את הרלוונטיות של המסמכים שגילוים מבוקש בוודאות ודי בכך כי יוכיח שהם עשויים להיות רלוונטיים בהמשך ההליך (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (לא פורסם, 15.10.2008)).
עיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים (אשר צורפו כנספחים לבקשת רשות הערעור דנן) ולא מצאתי כי נפל פגם בקביעתו של בית המשפט, לפיה נושא ניהולו הכספי של בית הספר נמנה עם העניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים בהליך המתברר בפניו. בהתאמה, אף לא מצאתי מקום להתערב בקביעתו של בית משפט קמא ביחס להיקף הגילוי הנדרש מן המבקשים בנסיבות המקרה דנן. אשר לטענה בדבר הפגיעה בזכותה של המבקשת 1 לפרטיות - כבר נפסק בעבר כי הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת והיקפה נגזר ממידת הרלוונטיות של המסמכים שגילוים נתבקש לבירור המחלוקת הקיימת בין הצדדים (השוו: רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נה (2) 102, 104 (2000)). בענייננו, נתן בית משפט קמא דעתו למכלול השיקולים הצריכים לעניין לרבות סוגיית הפרטיות שהעלו המבקשים ואף מצא לנכון להורות על מחיקת נתונים אשר יש בהם כדי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים. בנסיבות אלו, לא מצאתי בטענות המבקשים עילה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה בהחלטה נשוא הבקשה. טענת המבקשים בדבר הצורך בפיצול ההליך אף היא דינה להידחות ובצדק ציין בהקשר זה בית משפט קמא כי אין מדובר בתביעה למתן חשבונות אלא בתביעה רגילה הכפופה לכללי הגילוי הרגילים (השוו: רע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ נ רום, פ"ד מח (4) 388, 395 (1994)) (להלן: עניין רום). זאת ועוד, פיצול ההליך לשלבים נמנה אף הוא עם אותן החלטות מתחום סדרי הדין, אשר בהן אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב (עניין רום, שם).
על יסוד כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' אדר ב, תשע"א (15.3.2011).
|
ש ו פ ט ת |
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. מא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
